מיפוי מאפיינים של נוער עולה מבריה"מ בבאר שבע

ממצאי מיפוי מאפיינים של נוער עולה מברה"מ לשעבר בבאר שבע – מרץ 2007

בנובמבר 2006 הוקם פורום סטודנטים למען נוער עולה בסיכון. הפורום מורכב מקבוצה של סטודנטים יוצאי ברה"מ לשעבר הלומדים במוסדות השונים להשכלה גבוהה בבאר שבע והסביבה. הפורום מרוכז על ידי ארגון שתי"ל והוקם על מנת לקדם את רווחתו של הנוער העולה בבאר שבע, מתוך פיתוח רגישות תרבותית בקרב הגורמים המטפלים ולמנוע את התדרדרותו למצבי סיכון שונים. הפורום מתמקד כיום בעבודה מול מקבלי ההחלטות בדרגים השונים על מנת להעלות על סדר היום את מצוקת הנוער העולה ולפתח מענים מותאמים תרבותית לאוכלוסייה.

נתונים סטטיסטיים כלליים

הילדים העולים (ילדים שעלו בעצמם או שנולדו להורים עולים שעלו משנות ה - 90 בבאר שבע מהווים 18.5% מאוכלוסיית הילדים בב"ש.
בשנת 2005 נפתחו בב"ש 236 תיקים פליליים לבני נוער עולה המהווים 22.4% מבין כלל התיקים הפליליים שנפתחו באותה שנה לבני נוער בעיר. 87.7% מבין התיקים של נוער עולה הם של יוצאי ברה"מ לשעבר.
23.4% מבין הילדים בבאר שבע החיים במשפחות המקבלות דמי אבטלה הם ילדים עולים.
26.4% מבין הילדים העולים בבאר שבע חיים במשפחות חד הוריות. ילדים אלו מהווים 39.1% מבין כלל הילדים בעיר החיים במשפחות חד הוריות.
בב"ש 8,817 תלמידים עולים המהווים 27.2% מכלל התלמידים ביישוב. מתוכם 4,321 תלמידים לומדים בבתי הספר היסודיים, 1,728 תלמידים לומדים בחטיבות הביניים ו 2,468 תלמידים לומדים בחטיבה העליונה.
מבין התלמידים העולים הלומדים בחינוך העל יסודי 2,921 עלו בעצמם מברה"מ לשעבר, 173 עלו מאתיופיה והשאר נולדו בישראל להורים עולים.
4.3% מבין כלל התלמידים העולים בכיתות ט-יב נשרו מבית הספר במהלך שנת הלימודים תשס"ה ובמעבר לשנת הלימודים תשס"ו. אחוז זה גבוה יותר מאחוז התלמידים הנושרים ביישוב, העומד על 3.8%. מבין כל התלמידים הנושרים העולים מהווים 34.7%.
על מנת להבין את הצרכים של בני הנוער העולה בוצע במהלך חודש מרץ 2007 על ידי הפורום מיפוי מאפיינים. המיפוי כלל ראיונות קבוצתיים עם 6 קבוצות של נוער עולה בשלושה בתי ספר עתירי עולים בעיר. בסה"כ רואיינו כ - 60 תלמידים בכיתות ט-יא. בני הנוער שרואיינו נמצאים בארץ בין חודשיים ל 16 שנה. חשוב לציין, כי האוכלוסייה שרואיינה מוגדרת כאוכלוסייה נורמטיבית ואין מדובר על מדגם מייצג.
הראיונות התמקדו בנושאי פנאי, זהות, פנייה לעזרה וקשיים. לבקשת המרואיינים רוב הראיונות נערכו בעברית מעורבת ברוסית.
עיקרי הממצאים
שעות הפנאי
ידע על מקומות בילוי:
o בני הנוער אינם מכירים פעילויות המאורגנות על ידי העירייה או פעילויות עירוניות כלשהן פרט להופעות.
"חסר ידע על מקומות בילוי. שיבואו ויגידו או יתלו שלט בכניסה לביה"ס" (כיתה יא')

o בני הנוער מודעים לקיומן של תנועות נוער בעיר אך הם אינם משתתפים בהן

הרגלי הבילוי של בני הנוער בשעות הפנאי:
o רוב בני הנוער מבלים בשעות הפנאי בפארקים או בבית
o רוב הפעילויות בהן משתתפים בני הנוער הן פעילויות שכונתיות ולא עירוניות
o בני הנוער משתתפים בעיקר בחוגי ספורט
o בני הנוער גולשים באינטרנט באתרי בילויים, הכרויות, פורומים ומוסיקה

רצונות של בני הנוער:
o דיסקוטקים, מועדונים ומקומות בילוי מיוחדים לנוער
o הופעות
o חוגים- בעיקר בתחום הספורט


"לא מספיק יש לנו טיולים, אנו רוצים להשתתף בפעילות חברתית... אין בכלל מסיבות 16+, אין מועדונים. אין בית קפה לנוער כמו שבנתניה. חסר לנו דיסקוטק. שח. ביליארד – כאשר באים בגיל 18 לשחק אז זה רק בושות ופדיחות. אני לא ישחק בגלל פדיחות." (כיתה י')

זהות

בני הנוער מרגישים כי הם היו רוצים להיות חלק מהתרבות הישראלית
"אנו לא רוצים לעבור לתרבות אחרת לגמרי.... אנו רק רוצים להרגיש חלק מתרבות ישראלית..."(כיתה י')
o יחד עם זאת מעוניינים לשמור על סממנים של תרבות המוצא
o הזהות של בני הנוער לא מגובשת- יש כאלו שרואים עצמם יותר ישראלים ויש כאלו שפחות וקרובים יותר לתרבות ארץ המוצא.
o בבית כל בני הנוער מדברים ברוסית
"מתקשרים טוב יותר עם רוסים, כי מבינים יותר טוב אחד את השני, ומעדיפים להיות בנפרד עם רוסים כל עוד לא מעבירים לבניין אחר לגמרי בביה"ס."(כיתה יא')

פנייה לעזרה
בני הנוער פונים לעזרה כשמתעוררים קשיים אישיים לחברים או למשפחה
o בני הנוער אינם מרגישים כי יכולים לפנות לגורמים בבית הספר
"יש יועצת, לא מכירים אותה. לא נלך אליה כי יש תחושה שהיא לא תעזור, לא תיתן פתרון. הציגה את עצמה פעם אחת בתחילת שנה ומאז לא ראינו אותה יותר."(כיתה יא')
o חלק גדול מבני הנוער אינו מכיר את היועצים בבתי הספר ואינו רואה בהם כתובת
"אולי יש בביה"ס כל מיני אנשים שיכולים לעזור, אך אף אחד לא יודע אליהם , הם לא מציגים את עצמם."(כיתה יא')

קשיים
הקשיים העיקריים הם: קושי בשפה, קושי בלימודים, העדר מוטיבציה ללמוד והרגשה של תלמידים בבית ספר דתי כי הם אינם מתאימים למסגרת בית הספר.
" שאלה: אם היתה לך אפשרות לשנות/לשפר משהו בסביבתך מה היית משנה?
תשובה: שהישראלים יבינו שלא קל לעולים חדשים ושתהייה התייחסות אחרת.
שאלה: כיצד היית עושה זאת?
תשובה: לעשות את הניסוי עם הישראלים. להושיב קבוצת ישראלים ביישוב של רוסים,
כלומר לתת להם להרגיש מה שאנו מרגישים."(כיתה יא')
ממצאים אלו מהמיפוי מחזקים ממצאים דומים שעלו מסקר שהועבר בשנת 2006 על ידי "הקואליציה למען נוער עולה בסיכון בדרום"* ממצאי הסקר העלו את הדברים הבאים:
זהות - 46% מבין הנשאלים מגדירים את עצמם בתור "רוסים"
53% מבין הנשאלים סבורים כי החברה הסובבת אותם מגדירה אותם בתור "רוסים"
שעות הפנאי – רק 38% מבין בני הנוער רשומים בחוגים
פנייה לעזרה – 22% מבין הנשאלים לא פונים לאף גורם כאשר הם נתקלים בבעיות חברתיות. כשמדובר בבעיות משפחתיות אחוז זה גדל לכדי 37%.

המלצות לפעולה
התאמת מערך ההסברה הקיים בנושא פעילויות בשעות הפנאי: נוער עולה מעוניין להשתלב בפעילויות עירוניות. יחד עם זאת הוא אינו מרגיש כי יש בידו מספיק מידע על הפעילויות הנערכות בעיר. כמו כן פעילות תנועות הנוער המתקיימת בעיר אינן מושכות אותו. לאור זאת יש צורך להגביר ולהרחיב את מערך ההסברה הקיים ולהתאימו לאוכלוסיית הנוער העולה. זאת על ידי שימוש בערוצי תקשורת נוספים כגון ארגוני עולים, מקומות בילוי של נוער עולה, מרכזי עולים וכיוצ"ב.

הגברת מעורבות נוער עולה בתכנון וביצוע הפעילויות לנוער וצמצום הנשירה: מעורבות גדולה יותר של נוער עולה בוועדות והקבוצות אשר מגבשות את הפעילויות העירוניות השונות תביא לידי ביטוי קולות נוספים ועשויה ליצור פעילויות שתתאמנה יותר לצרכים ולרצונות של נוער עולה. כמו כן צמצום נשירה ומנעיתה יביא להגברת המעורבות באופן כללי בחברה הישראלית.


פרסום עלון מידע לתלמידים עולים ולהוריהם: בני נוער עולה אינם מכירים את הגורמים השונים בבית הספר שמטרתם לסייע להם. מכאן סביר להניח כי הוריהם גם כן אינם מכירים גורמים אלו. אי לכך יש צורך להפיץ לתלמידים העולים ולהוריהם בכל בית ספר עתיר עולים עלון מידע בשפת האם שיפרט את הגורמים השונים בבית הספר ומחוצה לו המסייעים לתלמידים בכלל ותלמידים עולים בפרט וכן את זכויות התלמידים העולים.

הכשרת הצוות הבית ספרי לעבודה עם עולים: בני נוער עולה מתמודדים עם קשיים יחודיים הנובעים מהעלייה והמעבר הבין תרבותי שאותו הם חוו וחווים עד היום. על מנת לשפר את עבודת הצוות החינוכי בכלל ויועצים חינוכיים בפרט עם הנוער העולה, מומלץ לקיים השתלמויות והכשרות לצוות בית הספר בעבודה בין תרבותית עם נוער עולה. כמו כן מומלץ לקלוט בבתי ספר עתירי עולים כוח אדם דובר שפה אשר יהווה כתובת לתלמידים העולים.

קיום פעילויות הכרות עם התרבויות השונות בחברה הישראלית: על מנת להתמודד עם הקושי של בני הנוער העולה בגיבוש הזהות ולסייע לשילובם בחברה הישראלית מומלץ לקיים בבתי הספר פעילויות הכרות עם התרבויות השונות בחברה הישראלית בכלל ועם תרבויות העולים בפרט. על הפעילויות לעסוק בתרבות העומק של הקבוצות השונות ולא רק בהיבטים הפולקלוריסטיים שלהן. פעילויות אלו יעניקו לגיטימציה ויחזקו את הזהות הראשונית של בני הנוער העולה ויקרבו אליהם את שאר התלמידים.

יאנה נראה לי אחלה